מתי בפעם האחרונה יצא לכם להשתתף בדיון בנושא דו קיום או אפילו לצפות בסרט שבו מתוארת מערכת יחסים בין יהודים וערבים? כנראה שהסיכוי קלוש. ציפי טרופה, בימאית, מפיקה ויוצרת וגם פרופסורית לקולנוע באונ' ניו יורק, לא נחה לרגע ואופטימית חסרת תקנה, ממשיכה לייצר סרטים (חלקם זכו בפרסים בינלאומיים: "תל אביב- ברלין", "6מיליון רסיסים", "מירי" ועוד) בעלי אג'נדה אם בסוגיה של אלימות כנגד נשים, שואה והקונפילקט שמרחף מעלינו, אך כולם מעדיפים שלא לדבר עליו. בסופ"ש התקיימה פריימרה לסרט החדש של טרופה: "אויבת יקרה שלי" שביימה טרופה, וגייסה תקציבים כדי שייצא לפועל ודרך הקולנוע להשפיע על זוית הראייה ולראות שבכל צד יש בני אדם, על לב, כליות ורגש. בתפקיד הראשי: עדי גילת ("הבורר", "ארבע אמהות") משחקת את מאיה לצד חילו חנאן ("פאודה") – אליס, ושתיהן חברות טובות שעניין של יהודיה- ערביה כלל לא מדבר אליהן אלא יותר עניינים ברומו של עולם המעסיקים בדרך כלל נערות: מהתעסקות בשיער מתולתל ועד טווית חלומות. ומה אתם חושבים? האם לקולנוע יש יכולת להשפיע על זוית הראייה וההסתכלות שלנו על המציאות? או שאנחנו חיות בסרט #אויבת_יקרה_שלי
Posted by יחסי ציבור ושיווק a2b on Sunday, June 12, 2022
